סימנים של ראש השנה

מנהג אכילת הסימנים השתרש במשך השנים בכל קהילות ישראל. מה שהתחיל (לגביי) בבית סבי וסבתי באכילת תפוח בדבש, רימון וגפילטע פיש…הגיע בביתנו הקט לטקס של כמעט לליל הסדר, מסתבר שנוהג זה מוזכר כבר בגמרא (כך שמדובר במנהג של כ 1500 שנה)

האמורא אביי (הוריות יב ע”א):
“יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה קרא (דלעת), ורוביא (תלתן) כרתי סילקא (סלק) ותמרי (תמרים)”. מהטקסט התלמודי עולה כי מנהגו של אביי היה לפאר את שולחן סעודת ערב החג בהנחת ירקות שנועדו להיות סימן, ‘סגולה’ בלשון ימינו.

שלב נוסף בהתפתחות מנהג ה”סימנים” מתואר בספר אבודרהם
(סדר תפילות ראש השנה, ספרד 1340):
בתשובת הגאונים כתוב וכן מנהג כל החכמים שמקריבין לפניהן בראש השנה טנא שיש בו דלועין ופול מצרי כרישין ושלקות ותמרים ומניחים ידיהן על כל אחד ומוציאין משמותם סימן טוב, ואומרים על דלעת – קרא, “וקרע גזר דיננו”, ועל פול – רוביא, “ירבו זכויותינו”, ועל הכרתי “יכרתו שונאינו”, ועל התרדים – סילקא “יסתלקו עוונותינו”, ועל התמרים “יתמו חטאינו”, ומוסיפים עוד רימון ואומרים “נרבה זכויותינו כרימון”. ויש אומרים בלשון התפילה “יהי רצון מלפניך ה’ א-להינו וא-להי אבותינו שייקראו לפניך זכויותינו ושייקרע גזר דיננו … ויש נוהגין לאכול בראש השנה ראש כבש ודגים ומיני מתיקה.

בעצם כאן מוזכרים כבר רוב הסמנים שאנחנו מכירים, הוא מוסיף כאן את הרימון דגים (שנפרה ונרבה) מנהג אכילת הראש.

אז בא נעשה קצת סדר במאכלי ראש השנה. הסימנים מתחלקים לקבוצות שכל אחת מהן מתאפיינת בייחוד משלה.

מאכלים בעלי סמליות בשמם. קבוצה זו כוללת את הדלעת – קרא, תלתן – רוביא, כרתי (כרישה, לוף כרוב), סילקא (סלק) ותמרים.

מאכלים בעלי סמליות בתוכנם קבוצה זו כוללת את התפוח בדבש שאכילתו מלווה בתקווה לשנה טובה ומתוקה, את הרימון שמלווה בתקווה שירבו זכויותינו כרימון ואת הדגים שפרים ורבים במהירות ואכילתם משולבת ברמז לפרייה ורבייה כמותם.

נראה כי בתפוצת אשכנז נהגו לאכול את הסמנים הסמליים בתוכנם, ולכן בבית סבי וסבתי הסתפקנו ברימון, תפוח בדבש ודגים. (ערב ראש השנה נחגג ברוב עם לרגל יום הולדתו של סבי ז”ל ומשעות הצהריים אני הייתי מקלפת וחותכת תפוחים למשפחה המורחבת)

במשך השנים התווספו מנהגים בתפוצות השונות כמו ריבות ומיני מתיקה שונים, המשותף לכולם הוא הרמז שהם מבטאים בטעמם או בשמם וכמובן שאיפה לשנה טובה ומתוקה להתעלות לשלום ולנחת.

לפני סיום מזכירה שיש גם מאכלים שנוהגים לא לאכול בראש השנה כמו דברים חמוצים ואגוזים. והכי חשוב ע”פ האר”י ז”ל הסימן הכי שלילי לקראת השנה החדשה הוא הכעס,

“והנה כל אלו הענינים עושין הכל לסימן טוב ולכן פשוט שיזהר מאד שלא יכעוס בימים האלו מלבד גודל האיסור (הכללי שאסור לכעוס, צריך להשתדל לא לכעוס) כדי שיהיה לסימן טוב”

שנה טובה ומתוקה

בתמונה: כלים מקרמיקה לראש השנה – היכנסו לחנות